הרמת סינוס היא הליך שמבוצע במקרים בהם יש צורך בהחדרת שתלים דנטליים באזורים האחוריים של הלסת העליונה, אך גובה העצם הקיימת אינה מספקת ולא ניתן להחדיר אליה שתלים. מעל לאזור האחורי של הלסת העליונה קיים חלל שנקרא סינוס מקסילרי, חלל הסינוס המקסילרי הינו חלק ממערכת סינוסים הקשורים לאף ולמערכת הנשימה. חלל הסינוס מצופה ברירית מיוחדת, אותה מרימים ומתחתיה שמים את העצם בהליך הרמת הסינוס. גובה העצם בין תקרת העצם של הלסת ובין רצפת הסינוס הוא זה שקובע את הצורך בהרמת סינוס ואיזו הרמת סינוס תידרש (פתוחה, סגורה או זעיר פולשנית) על מנת להתקין שתלים דנטליים. על מנת לאפשר ביסוס ויציבות של שתלים דנטליים בפה, יש צורך בכמות מספקת של עצם באזור אליו אנו מעוניינים להתקין את השתל הדנטלי.
הפתרון במקרים בהם גובה העצם הקיימת אינו מספק מבוצע באמצעות הליך בשם הרמת סינוס.
מהי הרמת סינוס פתוחה? מה ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה וסגורה? כיצד מבוצע ההליך ומהם סיכויי ההצלחה שלו? את התשובות לשאלות אלו ועוד, תמצאו בכתבה זו.
מה ההבדל בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה ?
ככלל, אפשר לומר שהפרמטר הקובע בהרמת סינוס פתוחה או סגורה הוא גובה העצם הקיימת וכמות העצם שיש להחדיר.
כשקיים צורך בהחדרת של 1-3 מ"מ של חומר עצם, לרוב תבוצע הרמת סינוס סגורה.
כאשר יש להחדיר למעלה מ-3 מ"מ של חומר עצם, ההליך שייבחר יהיה לרוב הרמת סינוס פתוחה.
הרמת סינוס סגורה כוללת ביצוע הכנה של קדח עבור השתל, הגעה אל רצפת הסינוס, הרמה של רירית הסינוס (בדומה למוט מרכזי של אוהל אשר מרים את האוהל ומתחתיו נוצר חלל), החדרת חומר עצם אל תוך החלל שנוצר בין הרירית לרצפת הסינוס, והתקנת השתל באורך רצוי, כך שחלקו בעצם הקיימת וחלקו בתוספת העצם שהוכנסה. במשך הזמן העצם שהוספה מתגרמת והופכת לעצם רגילה. כל התהליך מבוצע דרך הקדח שהוכן לצורך השתל הדנטלי ולכן ההליך נקרא הרמת סינוס סגורה. בד"כ להרמת הסינוס הסגורה יהיו פחות תופעות לואי לאחר הטיפול- פחות נפיחות, פחות שטפי דם ופחות כאבים.
הרמת סינוס פתוחה – במקרים בהם גובה העצם הקיים ברצפת הסינוס אינו מספק ויש צורך בהחדרת כמות גדולה של עצם, תבוצע הרמת סינוס פתוחה עם כניסה אל הסינוס דרך פתח צדדי ולא דרך ההכנה של הקדח עבור השתל הדנטלי. זאת, בשל הסיכון לפגיעה ברירית הסינוס, סיכון שעולה ככל שמחדירים כמות גדולה של חומר העצם דרך קדח ההכנה עבור השתל. מאחר והגישה אל הסינוס היא דרך פתח שיוצרים בדופן הסינוס, קוראים להרמת הסינוס הזו הרמת סינוס פתוחה. מאחר ובהרמת הסינוס הפתוחה, ההליך הכירורגי גדול יותר ומערב אזור נוסף , בד"כ יהיו יותר תופעות לוואי מאשר להרמת הסינוס הסגורה.
הרמת סינוס זעיר פולשנית – בהרמת סינוס זעיר פולשנית יש בעצם שילוב היתרונות של שתי השיטות. הגישה אל הסינוס הינה דרך הקדח עבור השתל (כמו בהרמת סינוס סגורה ) אבל בזכות מכשור יעודי , ניתן להכניס כמות גדולה של עצם בצורה מבוקרת, כך שהאפשרות שהרירית תקרע נמוכה מאוד.
כיום ישנן מספר שיטות להרמת רירית הסינוס בהרמת סינוס זעיר פולשנית, העיקריות שבהן הן הכנסת לחץ מים לאזור (לחץ הידרוסטטי), ומקדחים מיוחדים שמאפשרים הרמה עדינה ומבוקרת של הרירית והחדרה של חומר עצם פנימה ולאחר מכן בדומה להרמת סינוס סגורה – התקנת השתל הדנטלי.
בד"כ תופעות הלוואי יהיו מופחתות, בדומה להרמת סינוס סגורה.
לא בכל המקרים בהם חסרה עצם מרובה ניתן יהיה לבצע הרמת סינוס זעיר פולשנית ,הדבר תלוי באפשרות של התקנת שתל הדנטלי ביחד עם הרמת הסינוס.
הכנות נדרשות לקראת הרמת סינוס פתוחה
ככלל, כאשר נראה כי קיים חוסר בגובה עצם, רופא השיניים יבקש לבצע צילום CT, המאפשר להתרשם ממצב העצם הקיימת וכן מרירית הסינוס.
במקרים שבהם תוצאות ה-CT מצביעות על דלקת ברירית, או רירית בעלת נפח גדול, יתכן שרופא השיניים יפנה את המטופל להתייעצות עם מומחה א.א.ג, על מנת לשלול צורך בטיפול מקדים, ולוודא שאכן אין מניעה לביצוע הרמת סינוס.
בנוסף, חשוב לוודא שבריאותו של המטופל תקינה, ושאינו סובל ממחלה כרונית שאינה מאוזנת (סוכרת, יתר לחץ דם, סינוסיטיס כרוני ועוד).
במקרה של נטילת תרופות לדילול דם יש להתייעץ עם הרופא המטפל, וייתכן שיהיה צורך במתן תרופה חלופית בסמוך לטיפול ולאחריו.
בנוסף, לעתים יש צורך במתן אנטיביוטיקה יום לפני הטיפול.
כיצד מבוצעת הרמת סינוס פתוחה?
הרמת סינוס פתוחה נעשית תחת אלחוש מקומי ונמשכת כשעה בממוצע.
בתחילתו של ההליך ייתכן שהרופא יבקש מהמטופל לטול סטרואידים על מנת להפחית את הנפיחות המקומית בעקבות הפרוצדורה.
ההליך עצמו כולל פתיחת מעין חלון בדופן הסינוס, דרכו ניתן לבצע הרמה של הרירית בצורה מבוקרת ולהחדיר פנימה את כמות חומר העצם הנדרשת.
החלמה ותופעות לוואי לאחר הרמת סינוס פתוחה
משך ההחלמה הממוצע של הרמת סינוס פתוחה הוא כ-10 ימים, וייתכנו כאבים, נפיחות ושטף דם מקומי בימים שלאחר הטיפול. ההמלצה היא להיעזר במשככי כאבים לפי הצורך.
ישנן מספר הוראות לאחר הרמת סינוס פתוחה:
- יש להימנע מאכילת מזונות קשים וחמים למשך 24 שעות
- יש לטול אנטיביוטיקה וסטרואידים למשך מספר ימים
- יש להימנע מטיסה וצלילה למשך שבועיים בגלל הסיכון לתזוזת חומר העצם בעקבות הפרשי לחצים.
- מומלץ להימנע מקינוח חזק של האף למשך 10-14 יום.
סיכונים אפשריים בהרמת סינוס פתוחה
סיכויי ההצלחה של הרמת סינוס פתוחה הם גבוהים, כיוון שהחדרת חומר העצם נעשית באזור שנמצא במנוחה ואין בו שרירים.
הסיבוך השכיח ביותר בהרמת סינוס פתוחה הוא קרע ברירית הסינוס בזמן ההליך, ועל פי סקירת ספרות שפורסמה בשנת 2022, שכיחותו עומדת על 20% – 25%. קרע קטן ברירית אינו מסוכן, אך קרע גדול עלול לא לאפשר את המשך הטיפול, בד"כ לאחר קרע גדול ברירית הסינוס יש להמתין מספר חודשים להחלמת הרירית, לפני שניתן יהיה לבצע הרמת סינוס חוזרת. היום בחלק מן המקרים של קרע גדול, ניתן בכל זאת להמשיך ולבצע את הטיפול ע"י שימוש בטכנולוגיה מתאימה.
סיכון נדיר יותר הוא זיהום, שנמנע ברוב המקרים הודות לנטילת טיפול אנטיביוטי לאחר ההליך.
מתי ניתן לבצע השתלה של שתלים דנטליים?
במקרים מסוימים ניתן לבצע את השתלת השתלים הדנטליים ביחד עם הרמת הסינוס.לעיתים יש צורך בהמתנה של 6-9 חודשים לצורך התייצבות והתבססות חומר העצם בסינוס ולאחר מכן ניתן להתקין שתלים דנטליים.
האם ישנן חלופות להרמת סינוס פתוחה?
חשוב להדגיש שהרמת סינוס פתוחה היא ההליך הבטוח והמתאים ביותר ליצירת גובה עצם לצורך התקנת שתלים דנטליים. עם זאת, ישנן כמה חלופות אפשריות:
- All on 6 – במקרים בהם המטופל אינו מעוניין בהרמת סינוס פתוחה, יש אפשרות להתקנת שתלים בשיטת All on 6, בה מותקנים בפה 6 שתלים דנטליים, שמשמשים כעוגן לתותבת ומאפשרים התקנה של מערכת שיניים חלופית מבלי להתקין שתלים רבים בפה.
- שתלים זיגומטיים – אלו שתלים ארוכים שמוחדרים לעצם הלחי. מדובר בהליך מורכב יחסית, שכרוך בסיכונים ולכן אינו מומלץ אלא במקרים ייחודיים.