השן היא איבר דינמי המושפע מלחצים וכוחות שונים הפועלים בחלל הפה, והמתאים עצמו אליהם. לרוב, מה ששומר על השן במקומה הוא לחץ שרירי הלחיים והלשון, ונוכחות השיניים הסמוכות והנגדיות, המונעות מן השן לזוז (תזוזת שיניים לאחר עקירת שן) ולבקוע. כאשר שן נעקרת, מוסרת ההתנגדות לתנועה אנכית של השן הנגדית, והיא מתחילה לבקוע עד אשר תפגוש התנגדות חדשה. במקרים רבים בקיעת יתר זו מובילה לדחיסת מזון ודלקות חניכיים באזור, ולהפרעה בתנועות הלסת. הטיפול בבקיעת יתר יכול לכלול טיפול שורש וכתר, או אף עקירה (במקרה שמדובר בשן בינה) – אך קל הרבה יותר למנוע אותה, באמצעות השלמת החסר בשתל או גשר.